בן שלמה ואורה. נולד בשנת תש"ז (1947) בעיר מוסול אשר בעירק. משפחתו פעלה רבות למען גיבוש הקהילה היהודית במוסול והמרצתם לעליה לישראל. הם היו חברים בארגוני תנועת החלוץ וה"הגנה" בעירק, ועזרו למען עליית-היהודים לישראל, בהונם ובאונם, ולא פעם סיכנו את עצמם וחירפו את נפשם למען המטרה הנשגבה של העלאת הקהילה לישראל. לבסוף, בשנת 1950, עלתה המשפחה לארץ. יצחק סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי בשם "שער-תורה". השתייך לתנועת הצופים ולגדנ"ע. עבד כמכונאי. היה חביב מאד על הבריות, בעל השפעה על חבריו ותמיד היה מוכן לשמש בתפקידים אחראיים. לצה"ל גויס בפברואר 1965. ביום כ"ו במרחשון תשכ"ז (8.11.1966) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.